<h1>ראבי"ה סימן תרמ"ד</h1>
<h2>דף מו.</h2>
תנו רבנן העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו נכנס לישב בה מברך לישב בסוכה ואף על פי שבירך יום ראשון לישב בסוכה מברך בכל יום כשנכנס לישב בה (מברך לישב בסוכה). וקיימא לן כהא דאמר רב אשי חזינא ליה לרב כהנא דמסדר להו לכולהו אכסא דקידושא, ודי. וזמן של סוכה ושל לולב פירשתי בפרק שלישי דראש השנה. וכל אימת דנפיק מסוכתו והדר עייל לגווה הדר מברך לישב בסוכה, דכי פרכינן מסוכה אסוכה בפרק לולב וערבה אוקימנא להו כתנאי רבי ורבנן דפליגי בענין תפילין, וקיימא לן כרבי דאמר כל זמן שמניחן מברך, ואמר מר זוטרא חזינא ליה לרב פפא דכל אימת דמנח תפילין הוה מברך רבנן דבי רב אשי כל אימתי דממשמשי בהו מברכי עלייהו. וכן פסקו כל הגאונים. ונראה לי שאם יצא על מנת לחזור מיד, וכן [אם לא הסיח] דעתו שאין צריך לחזור ולברך.
